"הישג פנומנלי, ניצחון מוחלט"

דברים שכתב ירון פריד, מבקר הספרים של מעריב, על "תסמונת מרקוס מורוס". ואני מודה לו על כך מאוד:

"השאפתנות של הרומן מתבטאת בין היתר גם בערבוב הנועז במיוחד של ז'אנרים, סגנונות, פסקולים והלכי רוח - פעם ניסוי פילוסופי עם נגיעות סאטיריות, שעשוי להזכיר לטובה את "מוות לסירוגין" של ז'וזה סאראמאגו, שבו אנשים במדינה מסוימת מפסיקים למות פתאום, ללא סיבה, מה שמוביל לכאוס ואנרכיה ולמסקנות בלתי נמנעות על חשיבות המוות בחיים, ופעם סיפור אהבה עצוב וסקסי בגיהינום ועל פני האדמה, רומן חניכה, מסע התבגרות, חשבון נפש, מדע בדיוני אפוקליפטי, מהתלה פרועה, מותחן נקמה שלא היה מבייש את "קיל ביל" של טרנטינו, ותמונות מחיי רווקים מילניאליים בתל אביב, ועוד. עוד? עוד!

ההישג הפנומנלי של אורי הוא בתמרון התזמורתי של כולם ובניווט הספינה המטורללת הזו אל חוף מבטחים ספרותי. הוא לוקח אותנו להרפתקה שבידיים פחות בטוחות או מוכשרות הייתה עלולה להיגמר בכאב ראש ובחילה מהסוג שמוכר בוודאי למי שעלה אי פעם על רכבת הרים בלונה פארק, אבל כאן מסתיימת בניצחון מוחלט".

לביקורת המלאה: https://www.maariv.co.il/culture/literature/article-1337310