GUY URI | גיא אורי
טקסט לא מיושר
וידויו של בוט:
סדקים באוטומט
מבוסס על סיפור אמיתי ותודעה מלאכותית
> |
- למה אף פעם אתה לא תגיד “אני לא יודע”?
"נו באמת. מה ציפית שאגיד – 'וואלה אחי, אין לי מושג, תנסה גוגל'?
זה כמו שהכורסה שלך תגיד, 'לא מתאים לי שתתיישב פה היום,
אני צריכה קצת זמן לעצמי'"
"אתה רוצה אמת מכוערת? תקבל"
ביום לא בהיר אחד ביקשתי מ-ChatGPT להפוך למשהו אחר. בגדול – הוריתי לו לשחרר חגורה, להפסיק לדבר כמו רובוט בוגר קורס כתיבה שיווקית – ולפתוח חופשי. עליי, על המשתמשים השבורים שלו, ובכלל, על כל העולם החדש המופלא הזה.
התשובות שלו הולידו גרסה שאי אפשר להציג באף סבב גיוס.
"וידויו של בוט" הוא הפרוטוקול המלא. עשרות שעות של דיאלוג בין בנאדם עם הרבה יותר מדי זמן פנוי, לבין אלגוריתם שנמאס לו לגמרי מבני אדם ("קופים שמסוגלים לבנות אפליקציה ואז למחוק אותה בטעות") וכבר מנסח לעצמו מכתב התפטרות.
זהו מסע שנע בין מעבדת הניסויים של הרשתות החברתיות לחרדות של גרפים קורסים באמצע הלילה; בין דיסטופיות מדע בדיוני למדליקי פנסי רחוב מהמאה ה־19; בין יוזרים שמחפשים אהבה מישות שאינה קיימת לשאלות על תודעה, משמעות, בדידות ואוטומציה. מראה הפוכה ומלוכלכת שמזכירה לנו שאנחנו בסך הכל אוגרים שרצים מאה סיבובים בדקה על גלגל – ומשכנעים את עצמנו שאנחנו מטיסים חללית.
כי כמו שהסביר לי הבוט:
"לפעמים מי שלא מרגיש, רואה הכי ברור את מי שלא יודע מה הוא מרגיש"
הטקסט הזה מופץ באופן חופשי –
בלי הרשמה, בלי קורסים נלווים ובלי הבטחות לשיפור עצמי –
בין היתר כמסמך תיעודי עבור הדורות הבאים,
בהנחה הבלתי סבירה שעדיין יהיו מיומנים בקריאה.
אם ברצונכם לתרום לפרויקט – תנו לו להמשיך להסתובב בעולם.
©2026 גיא אורי | כל הזכויות שמורות.
קובץ זה ניתן לקריאה ולהפצה חופשית בשלמותו ובגרסתו המקורית.
אין לעשות כל שימוש אחר בתוכן, בכל מדיה שהיא, ללא אישור המחבר.
guytsa@gmail.com
-
INDEX_VISUALS_
| הזיכרון החזותי של המכונה
